דיווח: ראש ממשלת עיראק ביקר בטהראן במסגרת מאמצי תיווך מול איראן

ראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי, ערך ביקור חשאי בטהראן, כך על פי דיווחים אחרונים. הביקור מגיע על רקע מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים של הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, למצוא ערוצי הידברות מול איראן ולבלום את ההסלמה האזורית.

מאמצי תיווך בצל המתיחות

על פי הדיווחים, הביקור התקיים לאחר פנייה ישירה של הנשיא טראמפ לראש הממשלה העיראקי, בבקשה שיסייע בתיווך מול ההנהגה האיראנית. המהלך משתלב במערכת רחבה של מגעים דיפלומטיים שמתקיימים בתקופה האחרונה בין ארה"ב, איראן ומדינות מתווכות באזור, בהן קטאר ואיחוד האמירויות, במטרה להגיע להסדרה שתמנע התלקחות רחבה יותר.

דרישות איראניות להסדרה

גורמים רשמיים באיראן הבהירו כי כל התקדמות במשא ומתן מותנית במילוי שורה של דרישות מצד וושינגטון. בין היתר, טהרן דורשת את הסרת הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה, שחרור נכסים איראניים מוקפאים ופיצויים בגין נזקים שנגרמו במהלך העימותים האחרונים. מנגד, הממשל האמריקאי ממשיך להפעיל לחץ צבאי וכלכלי, תוך שהוא מותיר את האופציה הצבאית על השולחן במידה והמאמצים הדיפלומטיים לא יניבו תוצאות.

עיראק כזירה אסטרטגית

עיראק מוצאת את עצמה בתווך של המתיחות בין שתי המעצמות. ראש הממשלה א-זיידי פועל לאזן בין היחסים האסטרטגיים של ארצו עם ארה"ב לבין הקשרים העמוקים עם איראן. ביקורו בטהראן נתפס כניסיון נוסף של בגדאד למצב את עצמה כגורם מתווך, תוך ניסיון להגן על האינטרסים הלאומיים שלה ולמנוע הפיכת שטחה לזירת קרב בין המיליציות הפרו-איראניות לבין כוחות אמריקאיים.

המשך המגעים הדיפלומטיים

במקביל לביקורו של א-זיידי, נמשכים המגעים בדרגים שונים. שר החוץ האיראני, עבאס אראקצ'י, קיים סדרת שיחות עם עמיתיו באזור, כולל בשיחות טלפון עם שרי החוץ של קטאר ואיחוד האמירויות, במטרה לתאם עמדות ולבחון הצעות חדשות שהועברו דרך מתווכים בינלאומיים. לטענת גורמים איראניים ועיראקיים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, ניסיון התיווך של א-זיידי כשל, שכן ההנהגה האיראנית לא הייתה מעוניינת בהסכם זמני שהוצע. נכון לעכשיו, טרם הוכרז על פריצת דרך רשמית, והצדדים ממשיכים לבחון את ההצעות המונחות על השולחן.

הקהילה הבינלאומית עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות, כאשר היציבות האזורית תלויה במידה רבה ביכולת של המתווכים לגשר על הפערים העמוקים בין וושינגטון לטהראן. בעוד שהדיפלומטיה נמצאת בחזית, החשש מהסלמה צבאית נותר מוחשי, והמגעים החשאיים משקפים את הדחיפות שחשים כל הצדדים המעורבים בפתרון המשבר.