הפצ"ר על הסרט "נז"א": "מעוות את משמעות המושג"

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, התייחסה ביום שני (03/11/2026) לסרט "נז"א" שעורר הדים, ודחתה את הטענות המשתמעות ממנו בנוגע להתנהלות צה"ל. לדבריה, הסרט מציג עיוות של המושג המשפטי "נז"א" (נזק אגבי), ואינו משקף את המציאות המבצעית או את הדין הבינלאומי כפי שהם מיושמים על ידי כוחות הביטחון.

הבהרה משפטית על דיני הלחימה

במהלך דבריה, הדגישה אלוף תומר-ירושלמי כי צבא אדיש לחיי אדם לא היה משקיע משאבים ב"ספירה" או בחישובים מורכבים של נזק אגבי, אלא היה פועל בדרכים התקפיות ישירות ללא כל ריסון. לדבריה, עצם העיסוק המבצעי והמשפטי במיזעור פגיעה בבלתי מעורבים מעיד על מחויבות לערכי טוהר הנשק ולדין הבינלאומי, בניגוד לרושם שמנסה הסרט לייצר.

הקשר המושג "נזק אגבי"

המושג "נזק אגבי" (Collateral Damage) מתייחס במינוח הצבאי והמשפטי לנזק שנגרם לאוכלוסייה אזרחית או לרכוש אזרחי כתוצאה מתקיפת יעד צבאי לגיטימי. על פי דיני הלחימה, על הצבא המבצע לבחון את עקרון המידתיות – כלומר, האם התועלת הצבאית מהתקיפה מצדיקה את הנזק האגבי הצפוי. אלוף תומר-ירושלמי ציינה כי צה"ל מקיים מנגנונים מורכבים של ייעוץ משפטי צמוד לדרג הפיקודי כדי להבטיח עמידה בעקרונות אלו.

ביקורת על הייצוג התקשורתי

התייחסותה של הפצ"רית מגיעה על רקע דיון ציבורי רחב בנוגע לאופן שבו מוצגת פעילות צה"ל בתוצרים תרבותיים ותקשורתיים. גורמים במערכת הביטחון הביעו לא פעם חשש כי הצגת פעולות צבאיות ללא ההקשר המבצעי המלא, או תוך שימוש במושגים משפטיים באופן שגוי, עלולה להוביל לדה-לגיטימציה של פעילות הכוחות בשטח. לטענת דובר צה"ל, הסרט מתבסס על עדויות אנונימיות שזהותן אינה ניתנת לאימות, וכולל טענות שקריות ומניפולטיביות.

מדיניות צה"ל והדין הבינלאומי

צה"ל פועל תחת הנחיות ברורות של הפרקליטות הצבאית, המבוססות על המשפט הבינלאומי הפומבי. בכל תקיפה מתוכננת, נדרשים המפקדים להציג הערכות מודיעיניות ומשפטיות המבטיחות כי הפגיעה באזרחים תהיה מינימלית ככל הניתן. אלוף תומר-ירושלמי הדגישה כי המערכת הצבאית אינה חסינה מביקורת, אך יש להבחין בין ביקורת עניינית לבין הצגה מעוותת של המציאות.

השלכות על הלגיטימציה הבינלאומית

הדיון סביב הסרט משקף את האתגרים הניצבים בפני ישראל בזירה הבינלאומית, שבה נעשה שימוש במושגים משפטיים כדי לערער על זכותה של המדינה להגנה עצמית. הבהרתה של הפצ"רית נועדה להציב גבולות גזרה ברורים בין הדיון המשפטי המקצועי לבין נרטיבים שאינם נשענים על עובדות או על הבנה של דיני הלחימה.