ליברמן לאיזנקוט: הקמפיין שלך פגע בסיכויי גוש השינוי בבחירות

ביקורת פוליטית ביום שאחרי הבחירות

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, שהסתיימו ללא הכרעה ברורה בין הגושים, נמשכים חילופי ההאשמות בין השותפים הפוטנציאליים בגוש השינוי. יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, תקף לכאורה את יו"ר מפלגת "ישר", גדי איזנקוט, וטען כי ניהול הקמפיין של האחרון פגע בסיכויי הגוש להשיג רוב להקמת ממשלה.

לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית לאחר ספירת רוב הקולות (נכון ל-28 באוקטובר 2026), גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, בעוד גוש השינוי בראשות איזנקוט מחזיק ב-48 מנדטים, והמפלגות הערביות ב-19 מנדטים. הפער בין הגושים הותיר את המערכת הפוליטית במצב של קיפאון, כאשר כל צד מנסה לבחון את צעדיו הבאים לקראת השבעת הכנסת המתוכננת ל-10 בנובמבר 2026.

הוויכוח על אסטרטגיית הקמפיין

ליברמן, ששמר על עמדה עקבית לאורך מערכת הבחירות נגד שותפות עם המפלגות הערביות, טען כי האסטרטגיה של איזנקוט לא הצליחה לייצר את המומנטום הנדרש. לדברי גורמים פוליטיים, ליברמן סבור לכאורה כי התמקדות יתרה בנושאים מסוימים בקמפיין של "ישר" הרחיקה מצביעים פוטנציאליים מהימין הממלכתי, ובכך החלישה את הגוש כולו.

מנגד, במפלגת "ישר" דוחים את הטענות ומדגישים כי המשימה המרכזית נותרה הקמת ממשלה שתביא לשינוי. גדי איזנקוט קיים בימים האחרונים סדרת פגישות עם ראשי מפלגות באופוזיציה, בהם יאיר לפיד, במטרה לתאם מהלכים ולמנוע סבב בחירות נוסף, תרחיש שרבים במערכת הפוליטית חוששים ממנו.

הקשר הפוליטי והפלונטר הממושך

המתח בין השותפים מגיע על רקע חוסר היכולת של אף אחד מהגושים להגיע ל-61 מנדטים ללא תמיכה חיצונית מורכבת. המפלגות החרדיות, שאיבדו מכוחן בחלק מהסקרים והתוצאות, בוחנות כעת את צעדיהן מול הליכוד, בעוד שגוש השינוי נדרש להחליט האם להסתמך על הימנעות או תמיכה של המפלגות הערביות, מהלך שנתקל בהתנגדות נחרצת מצד ליברמן.

במקביל, ועדת הבחירות המרכזית ממשיכה בבדיקת תלונות שהוגשו בנוגע לטוהר הבחירות, לאחר פניות מצד הליכוד וגורמים נוספים. עם זאת, גורמי ביטחון ומשפט הבהירו כי אין מניעה חוקית להשבעת הכנסת החדשה. השחקנים הפוליטיים ממתינים כעת להחלטת נשיא המדינה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, תהליך שצפוי להתחיל בשבועיים הקרובים.

השתיקה היחסית של ראשי המפלגות בימים האחרונים, מלבד התבטאויות בודדות, מעידה על גודל הפלונטר. בעוד איזנקוט מנסה לשמר את אחדות הגוש, ליברמן ממשיך להציב קווים אדומים ברורים, מה שמקשה על גיבוש הסכמות רחבות בטווח המיידי.