איראן בטראומה: כוננות שיא ל-72 השעות הקרובות. בינתיים: חיסול דרמטי

איראן בטראומה: כוננות שיא ל-72 השעות הקרובות. ובינתיים: חיסול דרמטי

דיווח ראשוני: תת-אלוף חוסיין זריפי וראש המודיעין של משמרות המהפכה בסראוואן שבדרום-מזרח איראן חוסלו במארב.

טהראן רועדת, והפעם לא מרעידת אדמה. משטר האייתוללות, זה שמתיימר להפיץ אימה וטרור לכל עבר, מסתגר בבונקרים שלו בזיעה קרה. הדיווחים שזורמים מהשעות האחרונות לא משאירים מקום לספק: איראן נמצאת בטראומה לאומית, כשהיא מחכה ל"מכה" הבאה שתגיע מהצד הישראלי. 72 השעות הקרובות הן לא עוד פרק זמן בלוח השנה – הן מותחן פסיכולוגי שבו הפחד הופך לנשק קטלני.

מערכת הביטחון באיראן הכריזה על כוננות עליון. רשתות הקשר המודיעיניות גועשות, והחשש הוא לא ממתקפת טילים גנרית, אלא מחיסול "כירורגי" ומטלטל שיהפוך את כל אסטרטגיית ה"טבעת החונקת" של טהראן לעיי חורבות. מי הבא בתור? האם זה ראש הנחש שמסתתר בצללים, או אולי המוח מאחורי תוכנית הגרעין שמרגיש את נשימת המוסד בעורפו? הם יודעים שהיד הארוכה של ירושלים לא רק מגיעה לכל מקום – היא גם יודעת בדיוק מתי ללחוץ על ההדק.

הפחד מהלא נודע: המוסד בראש של המנהיגים בטהראן

השאלה האמיתית היא לא אם ישראל תפעל, אלא איך תגיב הנהגה איראנית שמרגישה שהאדמה נשמטת תחת רגליה. האייתוללות מבינים עכשיו, יותר מתמיד, שהחסינות שלהם היא אשליה. כל ניסיון שלהם לאיים, כל שיגור של מל"ט או הצהרת לוחמה, רק מזמינים את המכה הבאה. האם הם באמת חשבו שהם יכולים להצית את המזרח התיכון בלי לשלם את המחיר בדם בביתם פנימה?

הכוננות המוגברת בטהראן היא הוכחה לכישלון הקונספציה של המשטר. הם בונים על "התשה", אבל ישראל מוכיחה שהיא יודעת לעבוד בשיטה של "הפתעה". כשהפחד מחלחל לדרגים הגבוהים ביותר, השיתוק מוחלט. כל צל על הקיר גורם להם להזיע, וכל רעש של מטוס בשמיים שולח אותם למקלטים. זהו הניצחון הפסיכולוגי הגדול ביותר שלנו – לגרום לדיקטטורים הכי אכזריים בעולם להתחיל לחשוש על חייהם בכל דקה שעוברת.

הגיע הזמן להפסיק להתנצל: המזרח התיכון מבין רק כוח

נמאס כבר לשמוע על "איפוק" ו"מדיניות הכלה". הטרור האיראני לא מבין שפה של דיפלומטיה – הוא מבין רק כוח, ובעיקר כוח שמגיע לראשו. אם אכן יתבצע חיסול דרמטי ב-72 השעות הקרובות, זה יהיה מסר חד וברור: המשחק השתנה. ישראל היא לא הקורבן, היא הצייד, והימים שבהם טהראן יכלה להפיץ רעל בלי לחטוף סטירה חזרה – נגמרו.

הציבור הישראלי, שראה את איראן מנסה לשבור אותו בדרכים עקלקלות, מחכה לראות את האמת נחשפת: האויב המר שלנו הוא בסך הכל אסופה של פחדנים בטוניקות שרועדים מפחד כשלוחצים להם על נקודות התורפה. הגיע הזמן להפסיק לנסות למצוא חן בעיני העולם ולעשות את מה שצריך כדי להבטיח את קיומנו. אם החיסול הזה יקרה, הוא לא רק ינטרל אויב – הוא יחזיר לנו את ההרתעה שהלכה לאיבוד.

אז תתכוננו, כי הימים הקרובים הולכים להיות מסעירים. השאלה היא כבר לא "האם", אלא "מתי". ובינינו? אם הייתי באיראן עכשיו, הייתי מחליף מקום מסתור כל שעתיים. כי היד הארוכה של ישראל כבר כאן, והיא לא מתכוונת להחמיץ. האם אתם חושבים שהחיסול המתקרב ימוטט סופית את האומץ האיראני, או שהם ינסו להגיב בטירוף? תכתבו לנו בתגובות מה אתם הייתם עושים במקומם – כי אולי הפחד הוא הדבר היחיד שנשאר להם.

```

מקור: mako