נשיאת הצלב האדום מודה: הארגון לא הצליח להבטיח גישה לחטופים בשבי חמאס

ביקורת ציבורית על תפקוד הארגון

במהלך ריאיון נרחב שהעניקה לניו יורק טיימס, נדרשה נשיאת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מרים ספולייריץ'-אגר, להתמודד עם אחת השאלות המורכבות והכואבות ביותר המופנות כלפי הארגון מאז פרוץ המלחמה: מדוע נכשל הארגון בניסיונותיו להגיע לחטופים הישראלים שהוחזקו בתנאים קשים בשבי חמאס ברצועת עזה. ספולייריץ'-אגר, העומדת בראש הארגון ההומניטרי הוותיק, הודתה בגלוי כי הארגון לא הצליח לעמוד במשימתו המרכזית להבטיח גישה לאותם חטופים, והוסיפה כי בראייה לאחור, היה מקום לפעול בנחישות רבה יותר בשלבים מוקדמים של המשא ומתן.

מורכבות המנדט ההומניטרי

במהלך דבריה, הסבירה הנשיאה כי המשימה של ביקור חטופים בשטח אויב מורכבת משמעותית מהשבתם בפועל. לדבריה, הארגון פועל תחת מגבלות קשות של המשפט הבינלאומי והסכמים הומניטריים, אשר מחייבים שיתוף פעולה מצד הצדדים הלוחמים. עם זאת, היא הכירה בכך שהתוצאות בשטח היו רחוקות מלהשביע רצון, וכי היעדר הגישה לחטופים הותיר משפחות רבות ללא מידע על גורל יקיריהן במשך תקופה ארוכה ומייסרת.

שחיקה בכללי המלחמה

סוגיית החטופים משתלבת בביקורת רחבה יותר שמשמיעה ספולייריץ'-אגר בתקופה האחרונה על שחיקת הדין הבינלאומי. בראיונות קודמים, השוותה הנשיאה את הידרדרות הציות לאמנות ז'נבה לתהליך של פשיטת רגל – תהליך שקורה בהדרגה עד לרגע שבו נחצים כל הקווים האדומים. לדבריה, העולם נמצא כיום בתקופה שבה כללי המלחמה הבסיסיים, המגנים על אזרחים ועל חסרי ישע, הולכים ונרמסים על ידי גורמים שונים ברחבי הגלובוס.

האחריות של בעלי הכוח

במסגרת פעילותה, הדגישה ספולייריץ'-אגר כי האחריות להגנה על אזרחים מוטלת בראש ובראשונה על אלו המחזיקים בכוח פוליטי וצבאי. היא ציינה כי הצלב האדום פועל בשני צידי המתרס בסכסוכים שונים, אך יכולתו להשפיע מוגבלת כאשר הצדדים אינם מחויבים לערכים הומניטריים בסיסיים. דבריה משקפים את התסכול הגובר בקהילה הבינלאומית נוכח חוסר היכולת של ארגונים הומניטריים להגיע לאזורי עימות שבהם מוחזקים בני ערובה.

מבט לעתיד

הודאתה של נשיאת הצלב האדום מגיעה על רקע סדרת פגישות דיפלומטיות שקיימה לאחרונה, כולל פגישה עם האפיפיור בוותיקן, שם דנה באתגרים ההומניטריים הגלובליים. בעוד הארגון ממשיך לנסות ולמלא את תפקידו באזורי מלחמה ברחבי העולם, המקרה של החטופים הישראלים נותר צלקת משמעותית בזיכרון הקולקטיבי ובאופן שבו נתפס הארגון בישראל. ספולייריץ'-אגר סיכמה כי הארגון ימשיך להפיק לקחים מהאירועים הקשים, מתוך הבנה כי במצבי קיצון, הלחץ המופעל על הצדדים חייב להיות מוקדם, ישיר ובלתי מתפשר כדי להציל חיים.

מקור: Mako