המשחק הכפול של דמשק: האם אסד באמת מסרב לסעודיה, או שפשוט מפחד מהצל של עצמו?

השקרים של דמשק: מי באמת מנהל את ההצגה?

השקט המתוח בגבול הסורי-ישראלי הופר שוב, והפעם לא רק על ידי ירי או חילופי אש, אלא על ידי מלחמת גרסאות מביכה. הדיווחים על כך שסעודיה ביקשה מדמשק לשלוח כוחות צבאיים זכו להכחשה גורפת מצד המשטר הסורי. אך בואו נשים את הדברים על השולחן: האם מישהו באמת מאמין למילה שיוצאת מהארמון בדמשק? ההכחשה הזו היא לא יותר מניסיון נואש לשמור על תדמית של 'ריבונות' בעידן שבו סוריה הפכה למגרש משחקים של מעצמות ומיליציות.

המשחק הכפול: בין איראן לסעודיה

הניסיון של אסד להרחיק את עצמו מכל קשר עם ריאד נובע מפחד משתק. בעוד איראן מהדקת את אחיזתה במדינה, כל קריצה לכיוון סעודיה עלולה להתפרש בטהרן כבגידה. המשטר הסורי נמצא בנקודת רתיחה: הוא זקוק ללגיטימציה ערבית כדי לשרוד, אך הוא כבול בשלשלאות ברזל לאייתוללות. ההכחשה הפומבית היא לא הצהרה מדינית, היא הודאה בחולשה.

הגבול הבוער: דאע"ש ומודיעין ישראלי

אל תתנו להכחשות להטעות אתכם. המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. רק לאחרונה ראינו את המשטר הסורי 'מסכל' חוליית דאע"ש באזור קונייטרה, ממש על הגבול עם ישראל. הדיווחים על שיתוף פעולה מודיעיני שקט עם ישראל במבצע הזה מעלים תהיות קשות: האם אסד מוכן לשתף פעולה עם 'האויב הציוני' כדי לשרוד, אבל מפחד להודות בשיח עם מדינות ערביות מתונות? הצביעות זועקת לשמיים.

האם סעודיה באמת צריכה את הצבא המפורק של אסד?

בואו נהיה כנים – הצבא הסורי הוא צל של מה שהיה פעם. האם סעודיה באמת הייתה מבקשת סיוע מכוח צבאי שמתקשה להשתלט על המחוזות שלו עצמו? ייתכן שהדיווחים הללו הם חלק מלוחמה פסיכולוגית אזורית שנועדה לבחון את הנאמנויות של אסד. ריאד משחקת משחק ארוך, ואסד, בבורותו, מנסה להדוף את הלחץ באמצעות הכחשות ילדותיות.

השורה התחתונה: המזרח התיכון משתנה, אסד נשאר מאחור

בעוד האזור כולו נע לעבר בריתות חדשות, אינטרסים משותפים ופרגמטיות, דמשק נשארת תקועה בעבר. ההכחשה של סוריה היא לא רק שקר, היא תעודת עניות למשטר שאיבד את היכולת להוביל. ישראל צריכה להמשיך לעמוד על המשמר, כי כשסוריה מכחישה, זה הרגע שבו היא הכי מסוכנת. אל תאמינו למילים – תסתכלו על המעשים, ועל הגבול שבו הכל יכול להתפוצץ ברגע.