דם על הכביש: עד מתי נמשיך להפקיר את רוכבי האופנוע למוות?
עוד יום, עוד תאונה קשה, עוד משפחה שחרב עליה עולמה. בעוד המדינה עסוקה בפוליטיקה קטנה, הכבישים שלנו הפכו לשדה קטל שבו רוכבי אופנוע הם המטרה הקלה ביותר. האם מישהו במשרד התחבורה בכלל מתכוון להתעורר?
Ronen Abergel — The Hair Artists
ספר אמן בטורונטו · לקביעת תור: התקשרו עכשיו
הצטרפו לקהילת פרספקטיבה
הרשמה חינם — התעדכנו בכתבות חדשות, שמרו כתבות והגיבו. לוקח שניות.
הפקרות בכבישים: מי הבא בתור?
הבוקר התבשרנו על תאונה קשה נוספת באזור בית שמש, שבה נפצע רוכב אופנוע באורח קשה מפגיעת רכב. הכותרת הזו, שחוזרת על עצמה בתדירות מעוררת חלחלה, כבר מזמן אינה "אירוע חריג". היא הפכה לשגרה מדממת שכולנו התרגלנו אליה, וזהו הכישלון המוסרי הגדול ביותר של החברה הישראלית בעשור האחרון.
שדה קטל ללא מוצא
בעוד הנהגים הישראלים מרגישים שהכביש הוא המערב הפרוע, רוכבי האופנוע משלמים את המחיר היקר מכל. הנתונים היבשים זועקים לשמיים: מאות אלפי תאונות בשנה, אלפי פצועים והרוגים שמשאירים אחריהם משפחות מרוסקות. האם אנחנו באמת מדינה מתוקנת, או שמא הפכנו למדינה שבה חיי אדם הפכו למצרך זול שמתבזבז על אספלט לוהט?
הגורם האנושי הוא רק תירוץ
קל מאוד להפיל את האשמה על "הגורם האנושי" או על "רשלנות". זו הדרך הנוחה של מקבלי ההחלטות להתנער מאחריות. איפה האכיפה האמיתית? איפה התשתיות שמותאמות למציאות של שנת 2026? המדינה משקיעה מיליארדים בביטחון, אבל לא מצליחה להגן על אזרחיה בדרך לעבודה או ללימודים. מדובר במחדל לאומי שדורש ועדת חקירה, לא עוד דוח גנוז במגירה של מבקר המדינה.
המסכה נפלה: ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני נבגד על ידי הקיצונים שטיפח
הפוליטיקה של המוות
בזמן שפוליטיקאים עסוקים במלחמות אגו, בנאומים באו"ם ובקמפיינים מפלגתיים, הדם ממשיך להישפך. האם מישהו מהשרים המכובדים עצר פעם לחשוב על הורה שקיבל את הטלפון הנורא מכל? כנראה שלא. סדר העדיפויות הלאומי שלנו מעוות, והתוצאות ניכרות בכל צומת ובכל מחלף.
די לדיבורים, הגיע זמן למעשים
דם על הכביש: עד מתי נמשיך להפקיר את רוכבי האופנוע למוות?
מה עמדתכם?
הפוליטיקה של המוות בזמן שפוליטיקאים עסוקים במלחמות אגו, בנאומים באו
אנחנו לא צריכים עוד הבטחות ריקות מתוכן. אנחנו צריכים אכיפה בלתי מתפשרת נגד נהגים בריונים, שיפור דרמטי בתשתיות, וחינוך מחדש לתרבות נהיגה ששמה את החיים במרכז. אם הממשלה לא מסוגלת להבטיח את שלומנו בכבישים, אולי הגיע הזמן להחליף את מי שיושב על ההגה של המדינה הזו.
השורה התחתונה
הפצוע בבית שמש הוא רק עוד מספר בסטטיסטיקה העגומה של ישראל 2026. אם לא נתעורר עכשיו, מחר זה יכול להיות כל אחד מאיתנו. הגיע הזמן להפסיק לשתוק ולדרוש תשובות. הכבישים שלנו לא צריכים להיות בית קברות, והגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות לפני שהקורבן הבא יהיה בדרך.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היה הראשון!