תקועים בפקק של 8 מיליארד שקל? האמת המרה על ה"מהפכה" של איילון!

הבוקר הושק השלב השני של פרויקט הנתיבים המהירים, והמערכת הפוליטית והתחבורתית מנסה למכור לכם ניצחון.

בטקסים חגיגיים ובכותרות מפוצצות, נפתח מתחם התחבורה החדש במערב ראשון לציון. 3,500 מקומות חנייה, עמדות טעינה חשמליות, ושאטלים שמבטיחים "לעקוף את הפקק". נשמע חלומי? תעצרו רגע ותחשבו: כמה פעמים כבר הבטיחו לנו שהפעם, באמת, הפקק של איילון יחוסל?

בואו נדבר תכל'ס על המספרים. פרויקט הנתיבים המהירים שואב לתוכו לא פחות מ-8 מיליארד שקלים מכספי המיסים שלנו. כן, קראתם נכון – 8 מיליארד שקל. ומה קיבלנו בתמורה? נכון לעכשיו, מדובר במתחם "חנה וסע" שנועד להוציא את הרכבים מהכביש. יפה על הנייר, אבל המציאות מראה שהפקקים בין שפיים לתל אביב לא נעלמו, וגם המענה הדרומי כנראה יגלה מהר מאוד את גבולות היכולת של התשתית הישראלית השחוקה.

מי באמת מרוויח פה?

הפרויקט מנוהל בשיטת PPP – שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי. מאחורי המילים המכובסות האלו עומדים זכיינים פרטיים שקיבלו זיכיון ארוך טווח. בזמן שהציבור חולם על נסיעה חלקה, הזכיין חולם על האגרה שתיגבה מכם בעתיד. ב-2027, כשייפתחו הנתיבים הללו לרכבים פרטיים (בתשלום, כמובן!), נגלה שאנחנו משלמים אקסטרה על כביש שנסלל מכספנו מלכתחילה. האם זה פתרון תחבורתי או פשוט דרך לייצר מכונת מזומנים על חשבון הנהג הישראלי המותש?

בינתיים, השאטלים אמורים להציע תדירות של "פעם בחמש דקות" בשעות השיא. זה נחמד אם אתה גר ליד החניון ונוסע בדיוק לאחד ממוקדי התעסוקה שאליהם השאטל מגיע. אבל מה עם כל השאר? הרוב המוחלט של הנהגים עדיין תלוי ברכב הפרטי, והתשתית המשלימה – קווי הזנה, תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית – עדיין מקרטעת הרחק מאחור. אי אפשר לבנות קתדרלה של "נתיב מהיר" בלי שיש אוטובוסים שיביאו אנשים לתחנה.

הבועה שתתפוצץ לנו בפנים

הנתונים מדברים בעד עצמם: למרות פתיחת המתחם בשפיים באפריל האחרון, העומסים בנתיבי איילון נותרו כשהיו. אז למה אנחנו ממשיכים להזריק מיליארדים לפרויקטים שמתמקדים ב"עוד נתיב" במקום בשינוי אמיתי של סדרי העדיפויות? התשובה כנראה טמונה ביוקרה של הפרויקטים הגדולים, שקל יותר למכור אותם לציבור מאשר עבודה סיזיפית של שיפור תשתיות בתוך הערים.

השורה התחתונה היא אחת: השלב השני הושק, התמונות יפות, והפוליטיקאים יגזרו את הסרטים. אבל אתם? אתם עדיין תעמדו מחר בבוקר בפקקים בדרך לעבודה, תסתכלו על הנתיב הריק (או על השאטל שעוקף אתכם), ותשאלו את עצמכם – לאן נעלמו 8 מיליארד שקלים, ואיך זה שאני עדיין תקוע?

הגיע הזמן להפסיק עם הבלופים של "נתיבים מהירים" ולהתחיל להשקיע בפתרונות תחבורה אמיתיים, זולים ונגישים לכולם, ולא רק למי שיכול להרשות לעצמו לשלם את האגרה שבדרך.