פעילת הימין שפי פז הלכה לעולמה

פעילותה הציבורית של שפי פז

שפי פז, פעילה חברתית ופוליטית מוכרת, הלכה לעולמה. פז התפרסמה בעיקר כמי שעמדה בראש המאבק הציבורי נגד נוכחותם של מבקשי מקלט ומהגרים בלתי חוקיים בשכונות דרום תל אביב. לאורך שנים, הובילה פז הפגנות ופעולות מחאה שנועדו להעלות את סוגיית הריבונות והביטחון האישי של תושבי השכונות לסדר היום הלאומי.

המאבק המשפטי והציבורי

פעילותה של פז לוותה לא פעם בעימותים עם רשויות החוק ובדיונים משפטיים מתוקשרים. בשנת 2024 נגזרו עליה 45 ימי מאסר בפועל, לאחר שהורשעה בריסוס כתובות גרפיטי במשרדי האיחוד האירופי, מעשה שביצעה כחלק ממחאתה נגד מדיניות הארגונים הבינלאומיים בנושא המסתננים. פז טענה לאורך הדרך כי מדובר באכיפה בררנית ופוליטית נגדה ונגד חבריה למאבק.

עימותים עם מערכת המשפט

בחודשים האחרונים לחייה, עמדה פז במרכזן של חקירות נוספות. ביוני 2026 נחקרה באזהרה בחשד להסתה לטרור ולאלימות, בעקבות פרסום סרטונים ברשת החברתית X שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית והציגו תרחישים של פגיעה במוסדות שלטון, בהם בית המשפט העליון. פז דחתה את הטענות נגדה וטענה כי מדובר בניסיון להשתיק ביקורת פוליטית, והמשיכה להביע ביקורת חריפה על התנהלות מערכת המשפט בישראל.

תפיסת עולמה והשפעתה

במהלך השנים הפכה פז לדמות מזוהה עם הימין החילוני, כשהיא מדגישה את תחושת ההפקרה של תושבי דרום תל אביב. בראיונות עבר תיארה את תהליך ההקצנה שעברה ואת נחישותה להמשיך במאבק, גם במחיר של בידוד חברתי או הליכים פליליים. היא ראתה בעצמה כמי שנושאת את נטל המאבק עבור תושבים שחשו כי קולם אינו נשמע בדרגים המדיניים.

תגובות במערכת הפוליטית

לאורך שנות פעילותה, זכתה פז לתמיכה מצד גורמים פוליטיים בימין, שראו בה סמל למאבק עממי נחוש. שרים וחברי כנסת הביעו לא פעם זעם על הצעדים המשפטיים שננקטו נגדה, וטענו כי מדובר ברדיפה פוליטית. מנגד, פעילותה עוררה ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים פוליטיים מהשמאל, שראו בדרכי פעולתה הסתה ופגיעה בערכי הדמוקרטיה.

מורשתה הציבורית

מותה של שפי פז מגיע לאחר תקופה ארוכה שבה הייתה דמות דומיננטית בשיח הציבורי הישראלי. היא הותירה אחריה מורשת של פעילות שטח אינטנסיבית, שהצליחה להציב את מצוקת תושבי דרום תל אביב בלב הדיון הציבורי והפוליטי בישראל. השפעתה על השיח בנושאי הגירה וריבונות צפויה להמשיך ולהדהד גם לאחר לכתה.